#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הוצרכו לומר הלכה כר' יוחנן בן נורי דישן קונה שביתה, ול&quot;ס בהא דהלכה כדברי המקל בעירוב ? (3)</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט בעינן למימר הלכה כדברי המקל, ול&quot;ס בהא דהלכתא כריו&quot;ח בן נורי ? 	ל&quot;ס למימר הלכה כריב&quot;נ, דס&quot;ד דגם לחומרא, קמ&quot;ל רק לקולא.</p><p dir='rtl'>ל&quot;ס למימר כדברי המקל: א. דס&quot;ד דרק במקום יחיד. [דאף בדרבנן אין הלכה כיחיד במקום יחיד כדמסקינן]. </p><p dir='rtl'>ב. דס&quot;ד דרק בחצרות אבל תחומין חמירי, כדאשכחן דבהם אין זכין לאדם דהו&quot;ל חוב.</p><p dir='rtl'>ג. דס&quot;ד דווקא בסוף עירוב ולא בתחילתו, כדאשכחן לר' יוסי המקל בו דסגי בכ&quot;ש וא&quot;צ שיעור ב' סעודות.	<br/>עירובין דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בדרבנן מקלים כיחיד במקום רבים, ומנ&quot;ל (2) ?	רבא סבר שמקלים. אך הוכיחו שאין מקלים.</p><p dir='rtl'>א. מהא דרבי לא עשה כר&quot;א דאחר ג' עונות דיה שעתה, אלא בשעת הדחק. [ובע&quot;כ לא איתמר הלכתא כרבנן, דא&quot;כ גם בשעת הדחק לא].</p><p dir='rtl'>ב. מהא דחידשו דהלכה כר&quot;ע דשמועה רחוקה נוהגת רק יום אחד, ומצד מה דהלכה כהמקל באבל, ומשמע דסתם דרבנן לא.	<br/>עירובין דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על אלו תנאים נאמר עליהם שהלכה כמותם מחברם (2) ועל מי מחבריו (1) ולעניין מה (3) ?	הלכה מחברו: ר&quot;ע, ורבי.</p><p dir='rtl'>מחבריו: ר' יוסי.</p><p dir='rtl'>מח' אי שתהא כך הלכה פסוקה, או מטין, והיינו להורות כן ליחיד, או נראין, לעניין לא להחזיר את המעשה.	<br/>עירובין דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו כללא דריו&quot;ח בהכרעת ההלכה בתנאים ר&quot;מ ר' יהודה, ר' יוסי, ור&quot;ש ? והאם הכלל לכו&quot;ע ?	"ר""מ ור' יהודה הלכה כר""י.<p></p><p dir=""rtl"">ר""ש ר' יהודה הלכה כר""י.</p><p dir=""rtl"">ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי.</p><p dir=""rtl"">וק""ו ר""מ ור""ש דפליגי עם ר' יוסי הלכה כר' יוסי.</p><p dir=""rtl"">ר""מ ור""ש תיקו.</p><p dir=""rtl"">ורב פליג על כללים אלו, שהרי הוצרך לפסוק הלכה כר' יהודה נגד ר""מ לעניין עירוב ברגליו.</p>"	<br/>עירובין דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר' יוחנן בן נורי ס""ל דקניית שביתה לא בעי דעת.<br>באיזה דין הוא לחומרא ובאיזה לקולא? וכמי הלכה?"	באדם לקולא, דיש לו אלפיים אמה, דלרבנן אין לו אלא ד' אמות.<br>בכלים לחומרא, דהוא כרגלי הכלי, דלרבנן הרי הוא כרגלי הנוטלו.<br>והלכה כר' יוחנן בן נורי לקולא ולא לחומרא. (באדם ולא בכלי).	עירובין דף מו		
